ו. הפרק האחרון במשא ומתן על מעמד היהודים האיטלקים

ימי האביב של שנת 1942 היו ימים של הצלחות גדולות לאיטלקים ושל תקוות ואשליות שלא היו כמותן מאז נכנסה ארצם למלחמה . כוחות 'הציר' חזרו וכבשו את כל קירנאיקה , נכנסו לתוך מצרים ואיימו מקרוב על עמק הנילוס . ב 2 ביולי 1942 הגיעו עד אל עלמיין , ומשם עתיד היה לצאת מסע הניצחון לתעלת סואץ . בימים גורליים אלה , שעה שעתיד המזרח התיכון כולו עמד על כף המאזניים ושאיפות האיטלקים להגמוניה על האיזור עמדו להתגשם , התרופף במשהו המתח סביב צעדיה של ממשלת וישי בתוניסיה , והטיפול בעניין יהודי ארץ זו נדחק הצדה , או לפחות נתעכב לזמן מה . הקפאת המערכה הצבאית בלב המדבר מזה , וקבלת הידיעה מפאריס , מיום 31 ביולי , על ההוראות החד צדדיות ששיגרה ממשלת וישי לממשל בתוניסיה מזה , עוררו את המערכה הדיפלומטית מתרדמתה . ב 9 באוגוסט 1942 יצאו מרומא לשגרירות איטליה בפאריס שני מברקים בחתימת צ'יאנו : אחד , על נושא 'היהודים האיטלקים בצרפת , בתוניסיה ובמרוקו , ' נשלח בתשובה למבדקי השגרירות מן הימים 13 ביוני ו 10 ביולי , ונכתב כפי הנראה לפני שנודע לצ'יאנו על החלטת הצרפתים בדבר מינוי קומיסרים 'איטלקים ארים' על רכוש היהודים . השני ,...  To the book