ב 16 ביוני , 1940 ערב נסיעתו לפגישה עם היטלר במינכן , שאליה הוזמן כדי לדון בתנאי שביתת הנשק שיוטלו על צרפת , הבטיח מוםוליני לעצמו ולמקורביו , כי 'ישוב עם משהו ביד , לפחות עם תוניסיה . ' ובאמת , במינכן , אחרי שהעלה את תביעותיו הקיצוניות המקוריות - מסירת ציי הים והאוויר הצרפתיים וסיפוח שטחים נרחבים מצרפת המטרופוליטנית וממושבותיה - עמד על שתי תביעות בלבד , כמקדמה עד להסדר הסופי : סיפוח ניס ותוניסיה לאיטליה . ניס , עיר הולדתו של גריבלדי , נחשבה לערש תנועת התחייה האיטלקית . תוניסיה , שבה היתה זה מאות שנים מושבה איטלקית גדולה ופורחת , נעשתה מאז סוף המאה הקודמת לסמל של התביעות הקולוניאליות האיטלקיות שלא באו על סיפוקן . בתור 'שותף' לניצחון מזהיר כל כך , לא יכול היה מוסוליני להעלות תביעות צנועות מאלה . ואולם , למרות כוונותיו והבטחותיו חזר מוםוליני ממינכן בידיים ריקות . תוניסיה לא נמסרה לידי האיטלקים , לא כמושבה וגם לא כשטח כיבוש בידי צבאם לתקופת המלחמה . תחת זאת הסכימו שני הצדדים , שבמסגרתה של ועדת שביתת נשק אנפוסו , זכרונות , עמי . 162 אנפוסו ( Filippo Anfuso ) היה מבכירי אנשי משרד החוץ ; משנ...
To the book