ב. תוכנית האיטלקים להמשך מתן חסות ליהודים בדרום צרפת

ב 15 באוגוסט 1943 נתקיים בעיר בולוניה מפגש בדרג גבוה ביותר בין מפקדי שני צבאות 'הציר . ' במהלכו הוחלט , שהארמיה האיטלקית הרביעית תוחזר אמנם לאיטליה בשבועות הקרובים , אבל גם לאחר השלמת הפינוי ( שצריך היה להסתיים עד 9 בספטמבר , ( תישאר בשליטת הצבא האיטלקי מובלעת אדמה בשטחה הדרום מזרחי של צרפת . מובלעת זו עתידה היתה לכלול את אותו חלק ממחוז אלפ מאריטים שבין קו הנהרות טינאה-ואר ( Tinea-Var ) לבין הגבול הבינלאומי הישן שבין שתי הארצות . בדרך זו התכוונו האיטלקים להשאיר בידם את השליטה באיזור שהיה חיוני להם מבחינה צבאית להגנת ארצם , וגם - ואולי זה היה העיקר - היה מאז ומתמיד לב לבן של תביעותיהם הטריטוריאליות כלפי צרפת . החלטה זו , שהוחל בביצועה כעבור עשרה ימים , היה בה כדי לתת פיתרון נוח , כמעט 'טבעי , ' לשאלת עתידם של הפליטים היהודים שבאיזור הכיבוש האיטלקי . במובלעת שעתידה היתה להישאר בשליטת האיטלקים והעיר ניס בכלל זה - כבר היה מרוכז ממילא רוב רובו של הציבור היהודי שמצא מקלט באיזור . נקל היה אפוא ליצור במובלעת זו את התנאים להמשך קיומם של הקיבוצים היהודיים שכבר ישבו בה , ולקליטתם של אותם היהודים...  To the book