לקראת סוף חודש אוגוסט 1942 ובתחילת חודש ספטמבר עבר מרכז הכובד של פעילות הגרמנים לשם מעצר היהודים אל 'האיזור החופשי , ' דהיינו , אל תחום ממשלת וישי . ואולם , במקביל לזאת , לא זנחו הגרמנים את הטיפול באותם היהודים שבאיזור הכבוש בידיהם , שמפאת אזרחותם 'המיוחסת' זכו במעין חסינות , מלאה או חלקית , בפני הצעדים שננקטו כלפי כלל היהודים הזרים . לכאורה מדובר היה באזרחיהן של מדינות רבות , באירופה ובאמריקה - מדינות ידידותיות ובעלות ברית , ניטרליות או עוינות ( להוציא הכבושות . ( אולם , בצרפת של אמצע שנת 1942 היתה הבעיה מעשית , לפי הערכתם של הגרמנים , רק לגבי יהודים בעלי אזרחות הונגרית ( כ 1 , 500 במספר , ( רומנית ( כ , ( 3 , 800 יוונית ( כ , ( 1 , 500 איטלקית ( כ ( 1 , 500 ובולגרית . היהודים היוונים נכללו מלכתחילה בקטגוריה זו רק מחמת הספק : שמא יטענו לחסות איטלקית , שהרי ארצם היתה רובה ככולה שטח כבוש בידי האיטלקים , ובה לא הוטלה על היהודים חובת ענידת 'הסימן . ' לרוע מזלם לא עמדה להם 'חסות' זו לאורך ימים : משפנו יהודים יוונים אל הנציגויות האיטלקיות בצרפת וביקשו את הגנתן , שאלה השגרירות בפאריס לחו...
To the book