פרק ארבעה־עשר "חדש ימינו כקדם" - מיתוס ציוני

מיתוס ואוטופיה הפסוק בסוף מגילת איכה "חדש ימינו כקדם " ( איכה ו , כא , ( שנעשה חלק מהתפילה היהודית , היה במרוצת הדורות לנושא משאלות של תיקון , גאולה , חידוש מבראשית וחזרה לעבר . בקינה שבמגילת איכה הכתוב מתפרש כפשוטו והוא בקשה לחזור למצב שהיה בטרם חורבן הבית הראשון , חזרה לעצמאות פוליטית ולקרבה אל האל ' . תפילות רבות נוספות בסידור התפילה פונות אל העבר כגון "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה , " אולם תפילות אלו מייחלות לתקופה מסוימת בעבר שבה היה האל בארצו , או שהייתה לעם ישראל אוטונומיה פוליטית . הפסוק "חדש ימינו כקדם " נבדל מהן בפנייתו אל עבר כללי ולא אל נקודה מסוימת בו . עבר כללי זה הוא אנטיתזה להווה בתפיסה המיתית . לפי תפיסה זו ההווה הוא פרק זמן פגום שמקדים אותו עבר מתוקן . לפיכך הפסוק "חדש ימינו כקדם " קיבל אופי ברור של מיתוס דתי היסטוריםטי אוטופיםטי . המודל הדתי של הפסוק הזה שעניינו עבר שלם מול הווה פגום שצפוי שתהיה בו שיבה לעבר נקלט גם במחשבה הציונית . אפשר לראות בו מיתוס אוטופיסטי , מיתוס מכונן עתיד . המיתום האוטופיסטי בספרות המקראית דומה למודל ה " גן" וה"עיר , " גן העדן ועי...  To the book