פרק שלושה־עשר משיחיות ונורמליזציה במחשבה הציונית החילונית

משיחיות וציונות מראשית ימיה נקלעה הציונות לסתירה מיניה וביה . מצד אחד היא שמה בראש מעייניה את הפיכת העם היהודי לעם נורמלי כעמים רבים אחרים , ובאופי זהותו יש לשון לאומית , טריטוריה , מולדת והגדרה עצמית פוליטית , ומצד אחר היא דבקה ברעיון המשיחי היהודי . אחיזה ברעיון הנורמליזציה ובה בעת ברעיון המשיחי יצרה התרוצצות פנימית שמעולם לא יושבה . הדילמה הייתה קשה ומסובכת יותר בציונות החילונית שכן בו בזמן היא רצתה יותר מן הציונות הדתית - גם יותר נורמליזציה וגם יותר משיחיות . מכל הערכים המסורתיים של היהדות ביקשה הציונות החילונית יותר מכול לשמר את הרעיון המשיחי , ויפה ניסח זאת גרשום שלום : "דווקא הרעיון המשיחי [ ... ] יותר מרעיונות מהותיים אחרים ביהדות [ ... ] קנה לעצמו שביתה בתנועות חילוניות שלא קבלו את תולדות העולם כמעשה של השגחה אלהית ' . " חוקר ההגות היהודית צבי ורבלובסקי מוסיף כי הציונות הייתה גם "תנועת הגאולה הראשונה שהצליחה להשאר בממד ההיסטורי . " הציונות החילונית הייתה מעוניינת ברעיון המשיחי יותר משהייתה מעוניינת בו הציונות הדתית , ואין זה מקרה שחוקריה המובהקים של המשיחיות היהודית באו מקרב ה...  To the book