פרק שלישי היהודים והצבא: היבטים חברתיים ותרבותיים

יוחנן פטרובסקי שטרן בשנות התשעים של המאה השמונה עשרה קרא האב גרגואר ( 1831-1750 ) מעל בימת האספה הלאומית בצרפת המהפכנית להנהיג שוויון זכויות מלא ליהודים ולגייסם לשירות בצבא , בהיותם חיילים ללא חת בעברם המקראי . בקריאתו זו הוא נשען על טיעונים שהעלה עשר שנים קודם לכן הוגה הדעות המדיני הגרמני כריםטיאן וילהלם פון דום ' . ( 1820-1751 ) דום ראה ביהודים - מלווים בריבית וסוחרים , לתפיסתו - עם ' מושחת , ' אולם הוא סבר כי 'השחיתו ' אותם הנוצרים בחוסר סבלנותם , בהפכם אותם למנודים חברתית . לדעתו , האידאלים של ההשכלה דורשים מן הנוצרים להפוך את היהודים לרכיב 'מועיל' בחברה , על ידי מתן שוויון זכויות מלא והטלת חובות אזרחיות מלאות . הקשר בין מתן שוויון זכויות ליהודים ושילובם בחברה לבין חובתם לשאת בעול השירות הצבאי 'המועיל' היה ברור לקיסר האוסטרי יוזף השני , ( 1790-1780 ) אשר החל ב 1782 ברפורמה של החינוך , המנהל והשפה של יהודי הקיסרות ההבסבורגית , ואילו ב 1788 הורה אישית לגייס את היהודים לצבא - ליחידות התובלה ולחיל רגלים . בשנת , 1808 שבע עשרה שנה אחרי האמנציפציה של יהודי צרפת , הטיל עליהם נפוליאון את...  To the book