כא. דרכי לעז למה?

נוהג אני לכתוב גרשיים סימני ו"ת לשתי תיבות ויותר . כך היו נוהגים אבותינו ואבות אבותינו , כגון : ח"י ( חיים יוסף , ( רחיי ( רי חיים יוסף , ( ר-ש ( רי שמואל ) וכיוצא בהם . לקיצור תיבה אחת - חוטר אחד : שי ( שלמה , שמואל . ( מסדרי הדפוס , שהורגלו בנקודות ( ח . י ; . ש . י ( . אינם מקפידים בכך ומוותרים לי , ואם מוצא אני שינוי בשעת ההגהה , מתקן אני ואין מתנגד . פעם אחת הביאני עניין וה לוויכוח קשה עם אחד העורכים ; קיבלתי יריעות הגהה של מאמרי ונזדעזעתי : המגיה תיקן , על פי הנחיית העורך , נקודות במקום הגרשיים שבכתב ידי . מחיתי והעורך לא רצה לוותר על ה'שיטה' שהוא נוהג בה . סיפרתי לו , שהאקדמי' ללשון העברית גירשה את הלעז ולא תמצא ב'לשוננו' אלא : נ'ה טור סיני , ח '' א גינזברג , זי בן חיים וכוי וכוי , אפילו : ת-ד ( תיבת דואר . ( שיטה היא שם ועורך 'לשוננו' משנה בגוף המאמרים , המתקבלים אצלו , נקודות לגרשיים . שמע העורך של מאמרי מה שסיפרתי לו ואף על פי כן גמגם והוסיף לעמוד על דעתו . וכבר אמרתי בלבי לבקש ממנו להחזיר לי את מאמרי , אלא שלבסוף וויתר . חייב אני לומר , שחש אני עלבון לקרוא ב'הצופה' וב'סיני' ...  To the book