ה. שרות זה או זאת?

שאילה זו נשאלה ב'ההד / שנה זו , חוברת אדר . טוענים מדקדקים : מלה זו , שרת , הרי היא על פי שרשה ( התי"ו שרשית ) לשון זכר . לא נתנו דעתם למפורסם , מה רב כוחה של האנלוגיה בחיי הלשון : הוקש 'שרות , ' שלא מדעת , למלים אחרות דומות לו בצורתן , כגון : גלות , טעות וכיוצא בהן , ונהגו לנקב . כך הבין דבר זה יצחק אפשטיין וטען , כי מטעמים פסיכולוגיים שרות לשק נקבה . וכבר נכנסו דברי מדקדקים לליבות סופרים , ומעתה שרות ז ה , אף שרותים ( לא -.שררות ) אורחים מצרים בלשץ . ועדיין הדבר שקול . בלשון חכמים נוהג : ש ר ו ת ז ה ויש יוצאים מן הכלל . אביא ממה שידוע לי מספרות חז"ל . 'שאין שרות כשר אלא מעומד' ( ספרי , שופטים רמא-ש , פיס' קנה , וכן שם קסז ; מדרש תנאים . ( 103 יומא נח , א : 'שרות אחת / כך גם כ"י מינכן וד '' ו ר'פ ; יסטרוב מביא נוסח כ"י מינכן ב : 'אחד . ' ערכין יא , א : 'איזהו שרות שבשם , ' וכן ילקוט שופטים , סוף רמז תתקיז ; מדרש תנאים : 109 'איזה הוא שרות שהוא בשם . "ה כי'מ : 'ואיזוהי שירות שהוא ( כך ) בשם . "ה מסכת גרים , מהדורת קירכהיים , פרק ד : 'נאמר שירות בישראל ונאמר שירות בגוים . ' ' ושירותו בט...  To the book