פרק שבעים ש.ש. קנטרוביץ, דקדוק השפה העברית לכל סגנוניה. קורס עליון עם [צ"ל: ובו] דוגמאות ספרותיות לעבודה שבכתב. תורת האות והמלה (אתימולוגיה). הוצאת 'צנטרל' ורשה, תרפ"ד.

. 1 למעלה , פרק סז , נאמרו דברים בספר דקדוק שהכניס 'קצת אור לדקדוק העברי / 'השתמש בטובים שבספרים הלועזיים . ' אף נזכרו שם ספרים , שיש בהם רמזים לדרך חדשה . יש כבר הכרה כי לא זו הדרך . המלים 'דקדוק מדעי , ' ' התפתחות הדקדוק' נשמעים כאן וכאן גם בספרות העברית . נראים נקעים בכביש וראשית נתיב חדש מתגלית . אף בא מחבר הספר , המבוקר בזה , ובידו חיבור שהוא ' קורס עליון לבית ספר תיכוני ללמד את הדקדוק בתור ידיעה ומדע , [?] שיבואו בו 'הכללים עם טעמיהם וסדרי התפתחות התמונות השונות / ולשם 'שכלול המדע של השפה' [ מה פירוש [? הכניס בו 'את תמצית חדושיו של גזניוס' ( בהקדמה . ( איזו מהדורה של גזניוס לא סיפר . אחרי עיץ קל במבוא מתברר , שזו היא אחת המהדורות הישנות שלפני מאה שנה בערך . פתח המחבר בימבוא עפ"י גזניוס , על השפות השמיות , על תולדות השפה העברית , על עיבוד דקדוקה של העברית' וכר ( עמי , ( XVI-VJI וסיים בילקוטים מן הדקדוק העברי של וי גזניוס' ( 240-210 ) ובאמצע הדברים הללו , שיש בהם גם אנכרוניזמים , הכניס דברים שאין בהם ממש משל עצמו , מתובלים בפתותי טרמינולוגיה של שטיינברג , דברים טובים ויפים , כשהם ל...  To the book