פרק שישים־ושבעה ספר דקדוק שפת עבר

ערוך בדרך חדשה ובשיטה מדעית לבתי ספר תיכוניים וללומדים בעצמם מאת מ . א . ויץ תרפ"ג . הוצאת מנורה , וינה-ברלץ . . 1 אחרי ספרו של גזניוס Hebr . Elementarbuch ( יצא לאור בשנת ( 1813 קמה לעברית חבורה גדולה של מלומדים : שד ל , אוואלד , בטכר , אולסהויזן , קניג , נלדקי , בארט ואחרים . נעשו גדולות בחקר הלשונות השמיות והעברית בכללם . נתגלתה האשורית , שסללה נתיבות חדשות גם לעברית . נכתבו ספרי דקדוק בעלי כרכים גדולים גם מאמרים רבים חשובי איכות . פרובלימות שנפתרו גררו אחריהן פרובלימות חדשות וחכמים עוסקים בפתרונן . בשנת 1918 יצא לאור החלק הראשון של המהדורה העשרים ותשע של גזניוס , הנזכר למעלה , בעיבודו של ברגשטרסר , ואין בו אפילו שורה אחת מן המהדורה הראשונה . בשנת 1921 נגמר בדפוס ספרם הגדול של בויאר וליאנדר . ספרי הלימוד לדקדוק עברי משתכללים והולכים בלשונות אירופה . כל התקדמות , כל חדש שנוסף , מוכנס לספרי לימוד . ספרים חדשים פוסלים את הישנים . 'רק סוג אחד של מדקדקים עברים יש בעולם , שגופי התורה האלה זרים לו לגמרי : בעלי הדקדוק מן הטפוס התיל המתהלך ברחוב היהודי' ( לשון המחבר בהקדמתו . ( . 2 ספרו של ו...  To the book