פרק שישים־וחמישה זוג המלים בתנ"ך, מאמר מדעי למחקר התנ"ך והמסורה, מאת בנימין מנשה לוין [ז"ל] (מהדורה שלישית), חיפה (א''י), תרפ"א

. 1 חומר רב להאיר חזיץ לשוני במקרא , הנקרא 'זיווג מלים / והוא 'ששני שמות או פעלים הבאים זה אחר זה או זה לעומת זה , לפעמים יטה האחד את חברו מחוקי הדקדוק , כדי להתאימו אליו בהברת המבטא' ( עמ' . ( 1 טרח המחבר וקיבץ מדברי מדקדקים , ראשונים ואחרונים , והוסיף הרבה משלו . דברים ראויים להיאמר . נבר יצר הנטייה להגזמה , אף לא ניתנה הדעת לדברי דקדוק , שלא נכללו בספרי דקדוק . המעיץ בחוברת זו , ייראו בעיניו , כאן וכאן , כללי דקדוק כמבוטלים : אין בניינים ואין יחיד ורבים , ואם רצץ מלפני 'זיווג המלים , ' אפשר שייאמר 'קציר' במקום 'קוצר' ( עמ' , ( 19 'נשברתי' תחת 'שברתי' , ( 18 ) 'נחפה' ת' ינחפו' ( 17 ) וכיוצא בהם . אלא שבדוגמאות רבות , שהובאו שם , לא נטייה היא מחוקי הדקדוק , כדבריו , אלא חיזור אחרי צורות , שבכוחן להוסיף למליצה יופי בריטמוס ובצלצול . אותן הצורות אינן מצויות כל כך ( אף , כאמור , אינן עניין לספרי לימוד לדקדוק , ( לפיכך נראות הן בלתי מדוקדקות . רוצה לומר : 'זיווג מלים' - הדקדוק סיוע לו . . 2 עמ' : 9 'מעיר לעזיר ( שמ"ב יח , ג ) במקום לעזור שבקרי , כדי להתאימו אל מעיר . ' כבר אמרו חכמים , כי...  To the book