לדעת לעות את יעף דבר, ישעי' נ, ד

. 1 'לעות . ' נאמרו בתיבה זו כמה פירושים . רש"י , על פי מנחם , ערך עת : 'לקבוע להם עתים , ' כלומר : 'לדעת לעות את העיפים וצמאים לשמוע דבר . 'ה חריף פירושו של ר"י אבן גנאח , ערך עות : שורש כפולים , והוא מפרש על פי : ועת ומשפט ידע לב חכם ( קהלת ח , ה , ( 'שהוא חכמה ודין ... איש עתי המדברה ( ויקרא טז , כא ) שפרושו חכם ובקי בדינים ... ועל זה הדרך יהיה פרוש לעות דבר להבין האיש הפתי' וכוי ( קרובים דבריו לת"י : 'להודעא ולאלפא' וכוי , ומעין זה פש = ' ' ואחוא למטרפא מלתא . ( ' רד"ק : 'לאמר דבר בעתו . ' ראב-ע : 'לשום עת או היא מלה זרה אין רע לה . ' כולם אינם מניחים את הדעת . קרוב יותר לעניין - הפירוש שעל פי תרגומים ישנים : לשון עזרה . עי' גזניוס בוהל , ערך עות : 11 בערבית , ^ ובפירוט יתיר פרנץ דליטש . ג ב מוסיף : ל' ^' מקביל בעברית שי"ן , ונראה לו , כי עות ארמאיזמוס הוא . קרויס : 'עות קרוב אל עוש ושניהם קרובים אל עוז ואל חוש , וכן בערבית עאס' וכר . לא הביא : עושו ובואו ( יואל ד , יא , ( והוא לדעת מפרשים : בא לעזרה ( עי' גז בוהל , ערך זה . ( אץ צורך לומר , שהציעו תיקונים שונים ; עי' קרויס שם ; ...  To the book