מעט היסטוריה ומעט ביקורת

. 1 כלל מפורסם הוא בטעמי המקרא , בין מפסיקים בין משרתים , שאינם באים אלא בתנועה גדולה ( גם פתח וסגול ) , 1 בהברה פתוחה ובהכרה סתומה . בתנועה קטנה אין טעם נגינה . לכאורה מצינו , לפי הנומנקלאטורה שלנו , קדמא בתנועה קטנה . נביא כאן דוגמאות אחדות של קדמא כזאת ( דרכה לבוא לפני זקף קטן . ( ואברהם ( בראשית יח , כב , ( אכתוב לו ( הושע ח , יב ) ויתאפק ( בראשי מג לא , ( שמר לןז ( שמות לד , יא , ( ופקדתם ( ישעיה טו , ז - תנ"ך ירושלים על פי כיי קהיר -,עי' תנ'ך גינצבורג . ( אמרנו למעלה 'לכאורה . ' כשנעיין נמצא שאין הדבר כך . בספרי ראשונים המפרטים כללי הטעמים , לא קדמא שמו של אותו סימן שבקבוצה הנ'ל , אלא כינויים אחרים לו , הנפוץ שבהם הרי הוא 'מתיגה ' ( לא מתג . (! נאמר בו בפירוש , שאינו טעם משרת . וזה לשון ספר טעמי המקרא : 3 'והמתינה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת כגון והכהן ( ויקרא ז , ח , ( אבל היא סימן לביטול הגעיא , לפי שהמתינה והגעיא לא יתחברו יחדו . ' בלשון אחר : 'ודע כי המתינה תהי' עם לשוננו כז-כח ; תשכ-ד ) . 224-218 ו ב'תורת הניקוד' שלי הפתח והסגול מוגדרים : תנועות כסולות ; חלים עליהם כל...  To the book