פרק ארבעים־ושישה 'הגון' שהוא חזן בפיוטים ישנים

. 1 במגילת אחימעץ ו'ילקוט פיוטים אשר לפייסני איטאליה הקדמונים' המצורף למגילה ' נמצאות כמה וכמה צורות לשון בלתי ברורות . מקצתן ביאר המהדיר ומקצתן הניח ולא ביארן ; נתקשה בהן ואי אפשר שלא להתקשות , וכן בהרבה מיצירות הפייטנים . כמה מהן רשמתי לעצמי והשתדלתי להבינן . " נתתי דעתי לתיבה אחת במגילה ובאתי לפרשה . אעתיק אותה כאן ( עמ' לה : ( וביום ראש השנה , היה רבי שפטיה הגון ( בהגינה ) ^ הגונה ] " 1 לתקע השופר הוא עצמו , בעבור כבוד ה' בעמו . על 'הגון בהגיגה' העיר המהדיר , עמ' קסז : 'הלשון מגומגם' וכך הוא באמת . נראה לי , שצורה פייטנית כאן על פי : הגדרת הגינה ( יחזקאל מב , יב . ( ת"י : 'דוכן לואי , ' גדרת דוכן . 'הגינה' מלשון נגינה , והם הלויים העומדים על הדוכן ומנגנים . 20 במחברת הערוך לר"ש פרוזון , דף ג , ה'קל' וה'כבד' אינם מבוררים , הוא מסכים עם החכמים המניחים בנין פועל בשלמים . אף בספר השהם לר' משה בן יצחק בן הנשיאה מאינגליטירה , מהדורת בי קלאר , הוצאת מקיצי נרדמים , ירושלים , תש"ו , אין טעם למונח קל . הפיעל מכונה 'משקל חזק' ( למעלה , סעיף ז ) וההפעיל מכונה 'משקל נוסף' ( עמ' . ( 36-35 צורות ...  To the book