פרק עשרים־וחמישה בירורי לשון על פי נוסחאות ישנים

. 1 ספרים רבי תוכן וגדולי כמות , שטרחת הגהתם גדולה , אי אפשר שלא ישתבשו בשעת העתקה ובשעת הדפסה . לא תמיד הכתב ברור ונוח לקריאה , פעמים שהעניין קשה ואינו מובן כל צרכו , או שאינו מובן כלל . בייחוד גדולה סכנת השתבשות בזמן קדום , בשעה שכל עניין העתקת ספרים אינו אלא מלאכת כתיבה ; מעתיקים מכ'י לכ-י והמעתיק המקבל שכר , על כרחו זריז ומפסיד , כלומר משבש . פעמים שמעתיק יודע ספר חושב לתקן מקום מוקשה ואינו אלא מקלקל . הגהות שבין השיטין ושבגליונות מוכנסים בפנים , מדעת ושלא מדעת , מערבבים את העניין ומטשטשים - מקום למגיהים הבאים אחריהם למחוק את העיקר ולקיים את ה'הגהה . ' ברבות הימים וברבות ההגהות , ה'תיקונים , ' כלומר השיבושים , מתרבים והולכים - קרקע לפירושים דחוקים ולפלפולים . משום כך ביקורת טקסט בזמננו עיקר גדול הוא בפירוש טקסטים ישנים . בדיקת כי 'י ודפוסים ישנים והשוואות מקבילות , כלומר השתדלות לקבוע את הנוסח הישן העיקרי , קודמות לכל פירוש למקומות מוקשים . אשתדל לברר בזה כמה גמגומים בדברי חז"ל . . 2 תנחומא , כי תשא טז ( במהדורת בובר ליתא : ( 'כאדם שאומר לחבירו מה הצוסה י"ר תשרי , תרצ-ט , , 9 . 10 ...  To the book