. 1 כלל ישן מפורסם בדקדוק העברי , שאפשר לה לתי-ו שתיטמע לפעמים גם באותיות שאינן מבנות מוצאה , כגון : תכונן תתכונן , הנבאו ם התנבאו וכיוצא בהן . דוד ילין , דביר א , IV JPOS 1 , 31-22 עמי , 106-85 כופר בכלל זה . הוא מפרש את הפעלים , שעניין להם לכאן , באופן אחר : מהם 'בנץ הפעל' שלם' 16 כגון המובא כאן , סוף סעיף 5 משאילתות , ובמובא כאן , הערה , 11 וכן שאילתות , ד ו סוף סימן קכז . תרביץ , שנה ג ( תרצ-ב ^ . 106-99 נוספו כאן הסעיפים . 16-11 1 עיי דרך משל ספר הרקמה ; 145 וילנסקי , עמי רנה : 'ובאמרו ... מנאץ אמר די יהודה עקרו מתנואץ ... ותנשא מלכותו עקרו ותתנשא / עי' גם ספר השרשים לרד ק , ערך יסר ' ונוסרו ( יחזקאל כג , מח ) משפטו ונותסרר . ברש"י , סנהדרין מה ע"א , ד-ו ר"ם , מובא ' ונתווסרו , ' בתי ו- ' . 2 וכבר נגע בצורות האלה ברגשטרסר , חלק א , , 1918 עמי , 109 חלק ב , , 1929 עמי . 99 אף לדעתו מקצתן משובשות , מקצתן תערובת וכוי . J הוסךה ( שמות ט , יח , ( השבע ( במדבר ל , ג ) דוגמאות הן לבניין זה , לדעתו של ילין , בלא תיקוני ניקוד , הוסיף עליהן כמה צורות , כגון הנחמתי ( יחזקאל ה , יג , ( הנבאתי...
To the book