בייקון, בקט, ביון: למען התחדשות אמפיריציסטית

דידייה אנזייה פנים שמאבדות צלם אנוש ; מספר המאבד את מצבו של האדם ; רוח המאבדת את מחשבותיה מבעד לחורי המעטפת שלה : שלוש תוצאות של אותו תהליך . שלוש גרסאות של אותה מחלה . בייקון , בקט וביון פורשים לפנינו ייצוגים של אני חסר ישע , של חיי רוח מפורקים , של אדם שנושל ממהותו . שלושה חורבנות , שכל אחד מהם התמודד עם האתגר באמצעות פרדוקס יצירתי : הבלתי ניתן לייצוג מועלה בתמונה , חסר השם מנוסח במילים ; מה שאין להעלותו על הדעת נהגה במחשבה . זה מה שאני רואה בטריפטיכונים של הצייר בייקון ; זה מה שאני קורא בטרילוגיה הרומנסקית של הסופר בקט ; וזו הבנתי המועשרת על ידי שלושה מושגי היסוד של ביון , אחד התיאורטיקנים הפורים ביותר של הפסיכואנליזה אחרי פרויד : האינטראקציה מכיל / מרכל , חבלי המוות הקמאיים , ההתקפות על החיבורים , בין שמדובר בקשרי המין , הלב או המחשבה . התלכדות שלושת היוצרים האלה בתיאורם את האדם העכשווי , המנסה להחזיק מעמד אחרי מותו של רעיון האל , אחרי מותו של רעיון האדם , אחרי מות הרעיונות כולם . מצבו של האדם שכל האבדות האלה הטביעו בו את חותמן : חוסר אמונה , אין אונים , אי ידיעה . או למעשה : צל...  To the book