מקומו של הרודוטוס בהיסטוריה של ההיסטוריוגרפיה

ארנלדו ד' מומיליאנו א לא פעם ריחמתי על דיוניסיוס מהליקןךנסוס . כמה מביך היה להיסטוריון בראשית דרכו לדעת שאבי ההיסטוריה הוא בן עירו . אין פלא שדיוניסיוס עזב את הליקרנסוס והיגר לרומא , שבה שמו של הרודוטוס , אם משתמשים בו בחוכמה , עשוי אפילו להועיל . ברומא התמסר דיוניסיוס בכל לבו לזכר קודמו הנערץ . דיוניסיוס הוא בעצם הסופר הקדום היחיד שלא אמר מעולם דבר לא נעים על הרודוטוס . אבל אפילו הוא לא העז מעולם להגן על הרודוטוס מפני ההאשמה החמורה ביותר של אויביו : הוא שקרן . לנו אולי נראה מוזר שהקדמונים לא ראו שום סתירה בכך שהוא אבי ההיסטוריה ושקרן בעת ובעונה אחת . אבל , עד כמה שידוע לי , פרנצ'סקו פטררקה היה הראשון ששם לב לסתירה המפורשת בין שני המונחים האלה והתנגד לה . פטררקה לא ראה מעולם כתב יד של הרודוטוס , ולא היה משנה הרבה אילו ראה : מעולם לא רכש יותר מידע בסיסי ביותר ביוונית . אבל הוא קרא בתשומת לב רבה מה שסיפרו לו הרומאים שלו על היוונים , וצד את עינו מה שאמר קיקרו על הרודוטוס . באותו המשפט בעל החוקים , א , 5 מזכיר קיקרו את הרודוטוס כ'אבי ההיסטוריה' וכולל אותו עם ל 1 אופומפוס כעוד שקרן ידוע לשמ...  To the book