הקדמה

I should e ' en die with pity to see another thus Shakespeare , King Lear , IV , 7 ( לו אחר תחתי , הן מתי מחמלה שקספיר , המלך ליר [ תרגם א' שלונסקי , [ מערכה רביעית , תמונה שביעית ) ההקדמה , הנכתבת תמיד עם תום כתיבתו של הספר , אינה דווקא חזרה במונחים דומים על ניסוח נוקב שמצדיק את כתיבתו של הספר . היא יכולה לשמש הפרשנות הראשונה , והדחופה ביותר , ה"כלומר" הראשון שהוא גם ההסתייגות הראשונה ; משפטים אקטואליים שבצירופם יחדיו נספגים ונחשפים ב"נאמר , " באותה קרבה שאינה ניתנת למיזוג של האחד למען האחר , המסמנת בתור "אמירה . " שלוש המסות בספר קצר זה תרות אחר משמעות זו . הן מתארות את שלבי התפתחותה של "ההידרשות הלא אקטואלית" שבגללה המילה " הומניזם" עדיין איננה מרתיעה או שבגללה כבר חדלה להרתיע . הלא אקטואלי יכול בוודאי להסוות את מה שאבד עליו כלח ; דבר אינו נותר מהתיישנות זו , אף לא האלמנט המיושן עצמו . אין להחליף את הלא אקטואלי , שבו מתמקדים או שלעברו חותרים החיבורים בספר זה , באי שימת לב כלשהי למקומן הראוי של הדעות הרווחות בימינו , המוצגות הצגה מבריקה ומתוך שליטה גמורה . הלא אקטואלי מסמן כאן את הי...  To the book