פרק חמישי הגורם החברתי בייחוסן של יצירות אמנות ליוצריהן

במשך תולדותיו הקצרות יחסית של הזיהוי המדעי של יצירות אמנות , חלה בו מידה של התפתחות . שאלת הזיהוי עלתה במחצית השנייה של המאה הי"ט , ומאחר שהמחקר הזה היה מילדי תקופת הפוזיטיביזם , ייסד תחילה את המתודולוגיה שלו על ההשוואה של יסודות של ציורים ורישומים ופסלים שהיו טעונים זיהוי עם יסודות דומים ביצירות שכבר יוחסו לאמן מסוים . ככל שהתמחו אנשי תולדות האמנות בבדיקה הסגנונית , כן נזקקו לכלי המתודי החשוב הזה . משנות העשרים ועד ימינו מפיק מקצוע הזיהוי תועלת מהישגי מדעי הטבע — הפיזיקה , הכימיה והביולוגיה , ותפקיד חשוב בזיהוי ממלאים גם מדעי הרוח , כגון ההיסטוריה , תולדות התרבות והדת , הפלאוגרפיה , האפיגרפיה , חקר שלטי הגיבורים . אבל הניתוח הסגנוני נשאר עד היום הזה הבסיס לעבודת המזהים . בפרק הזה אני מבקש להסב את תשומת הלב לגורם שלא זכה להערכה הראויה במעשה הזיהוי — לגורם החברתי . בזמן האחרון היו מומחי זיהוי שפנו אל המחקר החברתי בתחום הקרוי — Kunstwissenschaft מדע האמנות . אזכיר את החוקרות הרוסיות איךנה ליניק וויקטוריה מארקובה , שעל מחקריהן אני מסתמך במקרים רבים . מחקרי שלי בתחום הסוציולוגיה של האמנות ...  To the book