הלשכה, הסדנה, הגילדה

בימי הביניים ובתקופת הרנסנס היה מעמדו החברתי של האמן בדרך כלל מעמד של אומן , בעל מלאכה . ראו בו יוצר אמן של מלאכת יד , שהיא אמנם מלאכת מחשבת , ואף על פי כן בגדר מלאכה היא , וגם בעיניו שלו היה אומן . אופיינית היתה דעתו של יוהאנס נויךרפר , ידידו של דירר , מתמטיקאי וקליגרף , שראה באמנים אומנים , כמו רצענים , נפחים , נגרים וחרטים . בעיצומם של ימי הביניים נתאגדו אלה שהיום אנו קוראים להם אמנים בלשכת הבנאים , עם פועלי בניין , סתתים ובעלי מקצועות בנייה . לשכת הבנאים היתה מאורגנת על פי דרגות , ובראשה בעל התואר 'מגיסטר אופריס' , ( magister opens ) המכונה לעתים ' מגיסטר לפידום' , { magister lapidum ) שהיה רב הבנאים של כנסייה מפוארת , של עיר או של מנזר . רב הבנאים הזה הוטל עליו לא רק לפקח על הבנייה , ולתכנן ולשרטט , אלא גם לעבוד בעצמו בתורת בנאי ופסל מן המדרגה הראשונה , ואתו עבדו עוד אמנים עם עוזריהם ושאר כוחות עזר . 'מגיסטר אופריס' זה נסתייע בעוזר שכונה 'פארליר' , ( parlier ) שהיה אמור להיות גם חסידו , ועם זה היה עליו גם להגן על טובת עניינם של הפועלים . מטעם הלקוח פיקח על עבודת הלשכה 'מגיסטר פברי...  To the book