נתחיל מחדש . ובכן , מכל מקום , הסוואת המארג אפשר שיידרשו מאות בשנים עד שתיפרם יריעתה . הדוגמה שאציע , בהתייחס לאפלטון , לא תהיה הדיאלוג "מדינאי , " העולה על הדעת מיד , מך הסתם בשל משל [ paradigme ] האורג ויותר מכול בשל אותו משל המשל [ הפרדיגמה של הפרדיגמה ] - הכתב - הבא תיכף לפניו . נחזור לשם רק אחר מעקף ארוך . נקודת מוצאנו כאן היא "פידרוס . " נדבר על דיאלוג זה , שנאלץ לחכות קרוב לאלפיים וחמש מאות שנה עד שחדלו לראותו כחיבור שלא חובר כהלכה . תחילה סברו כי אפלטון היה צעיר מכדי לעשות את הדבר כראוי , ליצור חפץ נאה . דיוגנס לארטיוס מביא את ה"אומרים" הזה , ( logos { sc . esti } legetai ) הגורס כי "פידרוס" היה ניסיונו הראשון של אפלטון וכי יש בו משהו מן הנעורים * i זד . ( meirakiddes שליירמאכר סבר שניתן לאשש אגדה זו בעזרת טענה מגוחכת : סופר קשיש לא היה פוסל את הכתב כדרכו של אפלטון ב"פידרוס . " טענה שאינה רק מפוקפקת כשלעצמה : היא מקנה אמינות לאגדה של לארטיוס בהסתמך על אגדה אחרת . רק קריאה עיוורת או גסה יכלה לתת מהלכים לשמועה שאפלטון פוסל בפשטות את פעילות הסופר . שום דבר כאן אינו עשוי מקשה אחת ,...
To the book