'הנביא החמוש'

' הנביא החמוש' — כך כינה יצחק דויטשר את חלקה הראשון של הביוגרפיה הפוליטית המקיפה שלו על לייב טרוצקי . ( 1954 ) בעקבות כינוי זה ניתן לראות את כלב בית של אצ"ג כניסיון להועיד את תפקיד שינוי התודעה הפוליטית במולדת העברית לעוצמתו הצבאית של הבריון . כותרתו של דויטשר נסמכת על הבחנתו הידועה של מקיאוולי בנסיך , בדבר המחדש הפוליטי הכופה את תורתו באמצעות כוח פיסי . ואילו המטאפורה הצבאית , שרווחה ב'שירת העבודה' בכלל ובשירתו הארצישראלית המוקדמת של אצ"ג בפרט , סימנה כבר בחזון אחד הלגיונות את אפשרות הגאולה הפוליטית בדרכים צבאיות . ההנמקה הפיגורטיבית של הגאולה חזרה והסתמכה שם על דמות החלוץ כאיש צבא , ועל תיאור עדת החלוצים בגייסות הבאים לכבוש את הארץ . מנגנון זה חוזר ומופיע גם בשירי כלב בית ( במיוחד בחלק ' חיילים באידם , ( ' והוא מועצם בהם עד כדי המלצה להפעיל אלימות פוליטית כנגד המתנגדים הפוליטיים המצויים בתוך המערכת הפוליטית היהודית ביישוב . האידיאל של הפייטן הבריון הפך את חרדתו הגדולה של א"ד גורדון מן הגלגולים האלימים הצפויים בעתיד מן הפרסונה של הנביא , 1918 ) תשי"ז , עמ' ( 289 למציאות קרובה . במסגרת...  To the book