הפייטן־הבריון וקוראיו

' מאה יהיו רוגזים , אחד — סלח / מאה יהיו שורטים וזורים אבקה / מלחה שכזו ... במחותך דוקא . / ואחד ילטפני : טוב הכלב ' ... ( עמ' קכב . ( חזרתו של אצ"ג על נוסחת האחד העומד כלפי תשעים ותשעה , המעצבת את המניפסטים שלו עד שנת תרפ"ח , מדגישה שוב את הקשר הפונקציונלי שהוא מקיים גם בכלב בית , בין רגישותו לנמענים לבין פתרונותיו הספרותיים כיצירת ספרות פוליטית . חוסר היענות מספקת לנסיונותיו הספרותיים והלא ספרותיים הקודמים באה לידי ביטוי בולט בספר והופכת בו את שאלת ההתקבלות , וליתר דיוק את הצורך לצמצם את הפער בין אופק הציפיות של קוראיו לבין יצירתו , לתמה מרכזית . באמצעות תמאטיזציה של שאלת ההתקבלות הפוליטית והספרותית ביקש אצ"ג לפתוח ולרענן את ערוצי התקשורת שלו עם קוראיו . בדומה לנסיונותיהם של המאירי ואלמי , שכתבו כבר בשלבי הופעתו המוקדמים של הז'אנר מעין מטא שירה פוליטית , ביקש אצ"ג להשיג כאן את היענותם של הקוראים באמצעות 'שירה על שירה . ' בכלב בית לבש מהלך זה , בין השאר , פנים של הטלת ספק בכוחה של שירתו שלו , הנראית לו לכל היותר כנביחותיו של כלב הבית ( כלב בית , עמ' עט הרושובסקי , , 1978 עמ' . ( 24 בד...  To the book