הסאטירה הפוליטית של שמעונוביץ

נדידה מעין זו של חומרים תמאטיים מן הפזמון הקל אל השיר הקנוני מסמנת למעשה תופעה ספרותית רחבה יותר , ההולכת ומתגברת עם הבשלתו של השיר הפוליטי . עוד לפני שהופיעו השירים הפוליטיים הראשונים של המאירי ואלמי קנה לו הפזמון הפוליטי הקל , הסאטירי בדרך כלל , מקום מובהק בשולי המערכת הספרותית . את התפתחותו של השיר הפוליטי הקנוני הוא ליווה בדרך של נוכחות שקטה בין דפי העיתון היומי ולעתים , כפי שאירע ביצירותיו של המאירי , גם בדרך של 'התגנבות' למערכת הקנונית . ואכן , תוספת של העצמה והגבהה לשונית , חריזה מאורגנת יותר ואפילו השלמת הניקוד , הם מן הסממנים שאפשרו להמאירי לכתוב מעין פיליטונים מחורזים בדמות ליריקה מיליטנטית . גם נטייתו הבולטת של הפזמון הפוליטי לעסוק באקטואלי , בחולף , המתגלם לעתים באירוע פוליטי ספציפי ביותר , הומרה אצל המאירי בטיפול עקרוני בנושאים פוליטיים רחבים יותר . אך עם הבשלתו של הז'אנר הפוליטי הקנוני הפכה השפעתו של הפזמון הפוליטי על השירה הפוליטית הקנונית לכבדת משקל ומורכבת יותר . האודה של שמעונוביץ מדגימה שילוב של חומר אקטואליסטי , נלעג , בקומפוזיציה 'רצינית' כלל לאומית , המתיימרת להיו...  To the book