בין נביאים לפייטנים

מערכת יחסי הדובר בפואמה הפוליטית של אצ"ג עם הדובר האופייני של 'שירת העבודה' עשויה להבהיר את משמעותו ההיסטורית של החידוש הספרותי שבחזון אחד הלגיונות . שילוב הדובר הנביא והדובר החלוץ , שהוא גם אחד הלגיונות , מעניק משנה סמכות לשיר הפוליטי של אצ"ג ומהווה בסיס לפיתוח הקומפוזיציה שלו . למעשה זהו שילוב פונקציונלי של שתי מגמות שפעלו ב'שירת העבודה' זו לצד זו . מצד אחד בעלי הפואטיקה השמרנית יותר , שהתרכזו בתרומתה של השירה לביצור האידיאולוגיה של תנועת העבודה ; ולעומתם בעלי הרוח החדשנית , שראו עצמם בראש ובראשונה משוררים ורק אחר כך כמי שמשקפים בשירתם , אמנם באורח חיובי , את עולם ערכי תנועת העבודה . עם הקבוצה הראשונה נמנים משוררים כמו לוי בן אמיתי או מ"ז ולפובסקי . טשטוש זהותם הפרופסיונלית המיוחדת כסופרים , שהלם את עמדותיהם של נותני הטון בתרבות העבודה , מצא את ביטויו בשורות כמו : 'לא בין שופטי עם אשב , לא עם הולכי בגדולות : / לא עם נושאי אמרים // וכי אסתת אבנים או באת אחפור חפור / — אלך , אעבוד בדממה' ( ולפובסקי , משירי עולה , תרפ"ח , עמ' ד . ( ההכרעה הפואטית לעצב דובר כחלוץ , איש העם , המציג עצמו כ...  To the book