כבר עם הופעת מסדה הושמעה הטענה כי למעשה סובלת הפואמה מחוסר בהירות שורשי , המחבל , בסופו של דבר , באיכותה הספרותית . ברצנזיה שפרסם סמוך להופעתה , תהה שלמה צמח ( הפועל הצעיר , ( 15 . 4 . 1927 על מתח פנימי , בלתי נפתר , המאפיין אותה . למעשה טען צמח כי למדן לא הכריע בין שתי קרניה של הדילמה שיוצרת מסדה — בין עיצובה כאנלוגיה לבין עיצובה כאופוזיציה למצדה ההיסטורית . ייתכן מאוד , כתב , כי יש בסיס להשוואה בין ההווה שלנו ( ימי המשבר ) לבין ימי מצדה שבעבר . אך על למדן להחליט . אם הוא אכן מדגיש את האנלוגיה , כי אז לפנינו 'תיאורו של העבר של רוח הגבורה , המביאה לידי מעשים כבירים שביכולתם , על פי השתלשלות ידועה , גם להביא את ההצלה . ' אך אם מטרתו היא ' ההפך מזה , ' כלומר יצירת אופוזיציה , הרי ש'כאן יהיה ההווה העיקר ורוע המזל יסתנן דרך מדות הגבורה של העבר ויפתח את התקוה אל העתיד . ' בשני המקרים מציע צמח לטוות יחסים סלקטיביים בין מסדה למצדה . אך בתור קורא שמרני של 'ספרות העבודה , ' שהתנגד לפואטיקה המודרניסטית שאפיינה את שירת העלייה השלישית — על פתרונותיה האוקסימורוניים והאמביוולנטיים ( תרפ"ה , עמ' — ( ...
To the book