אל השיר הפוליטי

בכורח הערכתו את המציאות הפוליטית ואת מרחב אפשרויות ההשפעה עליה עובר , אם כן , אצ"ג אל הפובליציסטיקה . אך לאחר זמן לא רב הוא מגיע להכרה כי התנסות ז'אנרית זו במדורו 'ממגילת הימים ההם' הגיעה מבחינתו לסוף דרכה . תחילה הוא קובל על השקט סביבו , כלומר על היעדר תגובה למאמריו , וזאת , לדבריו , על אף העובדה שדבריו אינם בענייני ספרות , אלא 'על ענייני בית פרוזאיים , עגומים , ובלי אותו טון דוקר של מפלגתיות' ( דבר , . ( 8 . 4 . 1927 בגנותו את המפלגתיות הוא מבטא שם גם את אמונתו , שהתפוגגה גם היא לאחר זמן , לאיחוד תנועת הפועלים לתנועה שתפעל כאוונגרד רוחני המתקיים מעבר למסגרות המעמדיות . כחודש אחר כך הוא כותב דברים בוטים על האטימות לזעקות הנשמעות ממכתבי החברים , סוג ספרותי שהתפתח בדבר בימי המשבר ( דבר , , ( 13 . 5 . 1927 ובשבוע לאחר מכן הוא כבר מפרסם במדורו ( 20 . 5 . 1927 ) הודעה כי בשל קשר השתיקה שנקשר סביבו הוא מפסיק לפרסם בדבר . עתה הוא קושר את הכרזת השתיקה שלו גם עם השתיקה הכללית המשתררת בימי המשבר בתנועת העבודה . הביקורת הפוליטית המופיעה במאמריו בדבר מאותה תקופה מופנית אמנם בעיקר החוצה , אל מי שנ...  To the book