הכמיהה לפובליציסטיקה לאומית

הדינמיקה הפוליטית שהביאה את אצ"ג לקחת חלק בהקמת 'גוש העבודה הרביזיוניסטי' ולכתוב את חזון אחד הלגיונות תוכל לסייע גם בהבהרת תפקידה של הפובליציסטיקה הארצישראלית בהתפתחות השיר הפוליטי . המהלך הפוליטי עצמו , שהותיר את אצ"ג האופוזיציונר בתוך קונסנזוס שהוקיר את האתוס החלוצי , מלמד כאמור על מאמציו לשמור לעצמו את הקול הסמכותי , הכלל לאומי . דומה כי דווקא ההתרחקות מן הקשר הארגוני למפלגות הפועלים והתרופפות הקשר עם במותיה הפכו עבורו עניין זה לחיוני במיוחד . גם ההיסוסים שליוו אותו עד להשתתפותו בכנס היסוד בנחלת יהודה ( דבר דיווח כי מטעם אצ"ג רק נקראו שם ברכות ; כינוס , ( 16 . 2 . 1928 או היאלמותו ( הבלתי אופיינית ) כשהתקיף בילינסון את הקמת 'הגוש' ( דבר , , ( 24 . 2 . 1927 ומשום כך תקף אותו המאירי בהמחר ( י , ניסן תרפ"ח , עמ' — ( 32 כל אלה מלמדים על הזהירות הרבה שבה פעל אצ"ג בצעידתו החוצה , לעבר שוליו הפוליטיים של המחנה . פירותיה של זהירות זו ניכרו גם בכך שמעמדו הציבורי של אצ"ג כמעט שלא ניזוק עדיין , וגם בתגובות הרצנזנטיות על חזון אחד הלגיונות . זמן לא רב לאחר הקמת הגוש הרביזיוניוניסטי , כתב לו ברל ...  To the book