חובת־הכבוד שלנו כלפי דרייפוס

הרדיפות , שאחינו נרדפו במשך מאות בשנים , מצאו את ביטוין בצורות שונות בנוסח תפילותינו . בייחוד נוגעת עד הלב זו התפילה בשני וחמישי אחר קריאת התורה ו 'אחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרוחה מאפלה לאורה משעבוד לגאולה . ' גאולה —הוא המבע העמוק החותם את התפילה הזאת . השחרור יביא לידי גאולה . וכשם שהמלה 'ויוציאם' מזכירה לנו את הדיבר הראשון של עשרת הדיברות 'אנכי ה' אלהיד אשר הוצאתיך מארץ מצרים , ' כך מזכירה לנו המלה גאולה את מושג היסוד של אמונת ישראל , המלמדת ומורה לאדם את אהבת האלוהים , שהוא לבדו גואלנו . אלוהים הוא גואל הפרט וגואל הכלל . 'ידעתי כי גואלי חי' — אומר איוב . 'גואל ישראל' הוא המבע העמוק המקובל על הנביאים לאלוה המשיחי . כשם שמצפים אנו לימות המשיח ומאמינים באלוהי ההיסטוריה העולמית המשיחית , כך מקווים אנו לגאולה מחרפת קיומנו במציאות ההיסטורית העולמית , מן ההתנכרות שמתנכרים לאמונתנו ומן העלילות שמעלילים עליה ועלינו נאמניה . ואין גאולה אלא באמונה , שבמלוא הימים יהיה ד' אחד ושמו אחד . נושאים אנו את חרפתנו מתוך אמונה בימות המשיח , עת יכירו בני אדם את גוד...  To the book