הפילוסופיה של תולדות ישראל לגרץ

השאלה העיקרית המיתודית , המוטלת לפני הפילוסופיה של ההיסטוריה , היא : אם נקודת כובדה של ההיסטוריה בצדה המדיני או במושג הקיבוצי של תולדות התרבות . יש בתולדות היהודים כדי להכניס אור לעובי זה . שהרי עם חורבן המדינה היהודית לא נחתמו תולדות ישראל , עם שחסר היה להן מרכז מדיני . אמנם כאן באה האומה במקום המדינה , ולפיכך יש מקום לדמות , שתולדות היהודים באשר הן תולדות אומה מניחות להלכה את קיומה של מדינת יהודים . וכאן קמה זיקתה של האומה היהודית אל הדת היהודית , והרי זו אינה יכולה להידרש דין זהות עם המדינה היהודית . ולפיכך שוב אין לכתיבת דברי ימי ישראל דרך , שתכוון אותה כלפי האומה היהודית כאל המדינה היהודית . אם אמרת שהדת היהודית היא שמשמשת מרכז בל ימוט לתולדות ישראל והיא עיקר עניינן . ולפיכך הרי שמוטלת על כתיבת תולדות ישראל הפרישה מן הצד המדיני , ואין לה ליטול ממניעיה של תולדות התרבות הכללית אלא את הדת היהודית בהשתלשלותה בלבד . בשביל אדם בעל התלהבות מדינית כגרץ , ובימים שבהם כתב משה הס את ספרו ' רומא וירושלים' — ודאי ניסיון קשה הוא , שנתנסתה בו הכרתו המדעית , הדתית , ובסוף גם היהודית לאומית , שעה ...  To the book