|
|
עד כה נפקד מקומה של לונדון מרשימת הערים הארוכה שתיארתי ומן החוויות הרבות שבהן נזכרתי פשוט משום שהיא הייתה כה מוכרת לי , מאז ימי בבות'ם . פרט לתקופת המלחמה , לא עברה שנה שבה לא שהיתי זמן מה בעיר הזאת . יתר על כן , עשיתי בה את המחקר למרבית ספרי , תחילה במוזאון הבריטי , תחת עיניהן הפקוחות של רוחות הרפאים של קרל מרקס וצ'רלס דרווין , ואחר כך בספריית וינר , שתחום ההתמחות שלה הוא תולדות הנציונל סוציאליזם . ספריית וינר ראויה לאזכור מיוחד , מאחר שהיא הפכה מכל הבחינות למוקד של חווייתי הלונדונית , לשלוחה של ספרייתי הפרטית , עד כדי כך שבמקום להקדיש את ספרי על המקורות התרבותיים של הנציונל סוציאליזם לידיד , הקדשתי אותו לספרייה ולאילזה וולף , ספרניתה הוותיקה . ספריית וינר הייתה ספרייה פרטית שנוסדה בידי אלפרד וינר , בעל תפקיד רשמי לשעבר באגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני דת משה , האגודה החשובה ביותר של יהודי גרמניה . בזמן גלותו הוא החל לאסוף מקורות נאציים , רבים מהם קיקיוניים , שעד אז לא התייחסו אליהם ברצינות וראו בהם תעמולה ותו לא . התחלתי לעבוד על אוצרותיה הגדלים והולכים של הספרייה בשנות החמישים , ...
To the book |
|
|