פרק שמיני 'לוקחים חגורה של מכנסיים וקושרים על היד' - שערוריות ומתחים

בשנת 1781 חשף פרירריך שילר , אז צוער בן עשרים ואחת בבית הספר לקצינים בשטוטגרט , את תהומות החטא והכפירה בנפשות בני דורו , במחזה הדרמטי והמסעיר ' השודדים . ' המחזה חולל שערורייה גדולה בגרמניה ובמקומות מסוימים אף נאסר להעלותה . כך תיאר אחד המבקרים את תגובות הקהל הנדהם בהצגת הבכורה שהתקיימה בעיר מנהיים : 'התיאטרון דמה לבית משוגעים , עיניים מתגלגלות , אגרופים קמוצים , זעקות חמס מקרב הצופים ,... נשים כשלו אל הדלת , על סף עילפון . זו הייתה התפרצות כללית , מעין תוהו ובוהו , שמתוך ערפיליו הגיחה בריאה חדשה ' . ' במיוחד זעזעה את הצופים דמותו של פראנץ שעוצבה כאתאיסט , ליברטיני ומחלל קודש המתקומם בבוטות נגד 'פטפוטי הכמרים , ' וזועק באוזניהם את השקפת עולמו המטריאליסטית : 'אין אלוהים ... ! קיומנו אינו אלא הלמות של הדם , ועם טיפת הדם האחרונה מתפוגגים גם הרוח וגם המחשבה . ' דמות אחרת במחזה היא של השודד מור חסר המעצורים , הבוזז כנסיות ומנזרים , ומשמיע נאום דרמטי שוצף ורוגש , המכפיש את כוהני הדת הנוצרים : דרכי נועם וסובלנות הם מרעימים לך מגובה העננים , ומביאים לאלוהי האהבה קורבנות אדם כאילו היה מולך בעל ...  To the book