פרק רביעי 'שתי כתות ארורות' - נאו־קראים ודאיסטים

החל מן המחצית הראשונה של המאה ה 18 זיהו שומרי החומות את איום הכפירה המתעצם בדורם כמפלצת בעלת שני ראשים : 'כת השבתאים ' מזה ו ' כת האפיקורסים ' מזה . אלא שהגבולות ביניהן לא היו לגמרי חדים וברורים , ודומה שהם טושטשו על ידם במתכוון כדי להגביר את עוצמת האיום והרתיעה משתיהן גם יחד . יעקב עמדן , שליקט עוד ועוד עדויות על זרמי הכפירה התת קרקעיים של זמנו , הצביע על נקודות ההשקה , החפיפה והמעבר שבין שתי כתות הכופרים . כך , למשל , הוא הביא עדות על ספקנות דתית ועמדה אנטי קלריקלית המתקשרת דווקא לאחד החשודים בשבתאות - הרופא יקותיאל גורדון משקלוב שברוסיה הלבנה , שבהיותו סטודנט לרפואה בפדובה , נמנה גם עם בני חבורתו המיסטית של לוצאטו . על פי העד שעמדן דובב , ניסה גורדון להשפיע על תלמידיו בכיוון שמערב אמונה שבתאית וספקנות . גורדון 'בקש להסית אותי לאמונה חדשה זרה ר"ל = ] רחמנא ליצלן , [ ולגלות אלי בסוד שהשכינה אינה עוד בגלות וחשב להסביר לי שאין ממש בדברי חכמים , ביחוד מה שהגזימו = ] איימו ] עונש גיהנם ובשכר סעודת לויתן , שאינו אלא להפחיד ולהטעות ההמון ... ושאין לירא מן החטא והעבירות ' . ' מעדות זו , אם ...  To the book