רחל סימון מערכת היחסים בין הקהילה היהודית לבין המוסלמים בלוב התבססה על מדיניות השלטון - שהתחלף ארבע פעמים בתקופה הנסקרת במאמרנו ( שלטון עות'מאני , 1911-1835 איטלקי , 1943-1911 בריטי צבאי , 1951-1943 עצמאי משנת - ( 1952 על דפוסי ההתייחסות המוסלמית המסורתית למיעוטים לא מוסלמים ועל התלות ההדדית שהתפתחה בין יהודים למוסלמים בלוב והשפיעה על כל מערכות חייהם . בתחילת המאה העשרים , בשלהי התקופה העות ' מאנית , מנתה הקהילה היהודית בלוב כעשרים אלף נפש בקרב כמיליון מוסלמים . כעבור ארבעים שנה חיו כשלושים וחמישה אלף יהודים בקרב כמיליון וחצי עד שני מיליון מוסלמים . כשני שלישים של היהודים חיו בטריפולי , העשירים - בבנגאזי , והיתר - בעיירות ובכפרים במישור החוף , וכן בהרי גריאן ונפוסה שבלב הרמה הטריפוליטנית . עיסוקם העיקרי היה מסחר לרמותיו השונות , מתכלות בשוק או בין הכפרים ועד לסחר בץ לאומי . כן עסקו רבים במלאכה , בעיקר צורפות , חייטות , נפחות ונגרות , וברפואה . היה ביניהם מיעוט עשיר ביותר , אך מרבית הקהילה היתה מבני המעמד הבינוני הנמוך , וחלקה אף עניים מרודים . העוני גבר כתוצאה מתמורות מדיניות וכלכליות...
To the book