|
|
ניר קידר בראשית המאה העשרים ואחת , לאחר מוראות מלחמות העולם והזוועות האחרות שבוצעו בשמה של מדינת הלאום , אנו מביטים בחשד על תופעת הלאומיות ועל מוסד המדינה הריבונית . לעומת זאת שלטון החוק נתפס כאחד האמצעים העיקריים העומדים לרשותו של הפרט לשם הגנה מפני כוחה של המדינה הריבונית . מסיבה זו שלטון החוק עלול להיראות מנותק מן המדינה הריבונית וזר למושג הריבונות ' . גם בשיח הפוליטי הבין לאומי המודרני מהדהדת בשנים האחרונות הדרישה לכונן "דמוקרטיה ושלטון חוק קוסמופוליטיים " המנותקים מן "הלווייתן " של המדינה הריבונית ואף ממרותו הפוליטית 2 של מרכז ביךלאומי כגון ארגון האומות המאוחדות . מטרתי במאמר זה היא להראות שהתפיסה המבצבצת ועולה פעם אחר פעם במחשבה הפוליטית של ימינו , ששלטון החוק זר למדינה הריבונית , אינה נכונה . שלטון החוק דווקא קשור קשר היסטורי ורעיוני למושג הריבונות ולמדינה כפי שהתפתחו בראשית העת החדשה באירופה . המדינה הריבונית רלוונטית לשלטון החוק בשני אופנים : ראשית , לא ייתכן שלטון חוק בלי מסד של כוח ומרות שהמדינה הריבונית מספקת . החוקים שמתכוונים להם בביטוי "שלטון החוק " הם חוקיה של המדינה - ...
To the book |
|
|