חוקי היסוד של צרפת בעיני קלוד דה סייסל וז'ן בודן

ניקול הוכנר ואם כן היוקרה והסמכות המלכותיות נותרות כל הזמן בשלמותן ; הן לא לחלוטין אבסולוטיות אבל גם לא מצומצמות מדי , אלא מרוסנות היווצרותה של המדינה המודרנית קדמה בהרבה לתקופתו של ז י ן נוךן ; Jean Bodin ) , ( 1596-1529 ואין הוא ההוגה הראשון של המדינה או של מושג הריבונות כפי שהיה נהוג לטעון בעבר , אבל הוא בוודאי חוליה חשובה בשלשלת של מסורת צרפתית קדם מודרנית המהרהרת על מושגי יסוד פוליטיים כגון ממלכה , חוק , ריבונות וגבולות כוחו של המלך . גם אם שוללים מבודן את הזכות להיות החלוץ אשר הגה את רעיון הריבונות הנצחית , הבלעדית ושאינה ניתנת לחלוקה , עדיין יש חשיבות רבה לתרומתו לביסוס התאורטי של מושג המדינה המודרנית , שכל כולה קידוש הריבונות . לעתים קרובות הועלתה השאלה על אודות מקורותיו של בודן - השפעתם של הגות העת העתיקה ושל המשפט הרומי והתאולוגיה של ימי הביניים על יצירותיו . לעתים רחוקות יותר נשאלה השאלה על אודות עמדתו בעניין הזרמים של ההגות הפוליטית שקדמו לו בצרפת . מאז ספרו של ג'וליאן ה' פרנקלין , ( 1973 ) אשר מיקם את בודן בזרם האבסולוטיםטי , הגותו של בודן המשיכה להיות מושא מחקר לחוקרים רב...  To the book