פרק ראשון המקורות החברתיים של הציונות

ישראל היא אחת מאותן חברות מודרניות שמוסדותיהן הראשונים עוצבו במובהק בידי תנועה אידיאולוגית . הכרזת העצמאות בתש " ח היתה ביטוי ישיר של הרעיון הציוני הבסיסי : היא היתה המימוש המעשי של תוכנית שהציונים המאורגנים צידדו בה כבר מאז שנות השמונים של המאה הקודמת , תוכנית לפתרון הבעיה היהודית . דפוסים פוליטיים חשובים בישראל של היום , מבנה המפלגות למשל , הם בעצם גילום של עקרונות ונהגים שהיו מקובלים בשעתם בהסתדרות הציונית העולמית . מבחינה זו דומה ישראל למדינות חדשות אחרות , שהמוסדות הפוליטיים שלהן הם תולדה ישירה של התנועה הלאומית שזיכתה אותן בעצמאות . אלא שבמקרה זה היה , בנוסף , גם מיגוון רחב של מוסדות חברתיים , כלכליים ותרבותיים של המדינה היהודית החדשה אשר פותחו לראשונה בידי ההסתדרות הציונית והגופים הקשורים אליה . מבחינות אלה היתה לציונות השפעה שאיננו רגילים למצוא כמותה בתנועות לאומיות אחרות . מוטב על כן להשוותה לתנועות מהפכניות וקיצוניות של רפורמה חברתית , לא של שחרור לאומי גרידא . תנועת שחרור לאומית צומחת בדרך כלל בעם ששליטים זרים מדכאים אותו בתוך ארצו שלו . במצב כזה , הסלידה מן האויב הלאומי כל ...  To the book