|
|
תולדות הפרשנות לספר קהלת הן תולדות ההתמודדות עם עמדותיו יוצאות הדופן ועם היגדיו הנחרצים . מי שבוחן את מפעלם של הפרשנים במשך הדורות מגלה כי דחף אחד מפעיל את כולם : התחושה ש'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא המשיב על דברי קהלת . ' ואולם מאמר זה אינו נוגע בהיגדיו מעוררי המחלוקת של קהלת ובתולדות ההתמודדות עמם , אלא בא לעקוב אחר גלגולי המסורת הפרשנית הנוגעת ליחידה 'ניטרלית , ' שאין בה כדי לעורר בקורא תהיות תאולוגיות או דחפים אפולוגטיים . דומה בעיניי כי העיון בגלגולי המסורת הפרשנית של קטע מעין זה , דווקא בשל היותו משוחרר מצרכים תאולוגיים ואפולוגטיים , מאפשר לעמוד על כמה מן התופעות המרכזיות בתולדות הפרשנות , על דרכיה הנפתלות ועל זיקתה הבלתי פוסקת להיבטים של נוסח , מסירה ותרגום . והרי הקטע : א : 5 וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם א : 6 הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח אף שמצד הפרטים יש בקטע זה מספר עניינים הטעונים בירור , פירושו הכולל ברור . 1 השאלות נוגעות לשלושה עניינים בפס' ( 1 ) : 5 הצורה 'וזרח' - מרבית המפרשים מעדיפים לגרוס תמורתה...
To the book |
|
|