הגירה ותפוצה בראי ההיסטוריה

אחת הסוגיות המרכזיות שעמדו על סדר יומה של הציבוריות היהודית בגרמניה כבר מתחילת תקופת השלטון הנאצי , וביתר שאת במחצית השנייה של שנות השלושים , הייתה שאלת ההגירה היהודית מגרמניה . אם בתחילה בלטו בעיקר דוברים ציונים בקריאתם ליהודים לעזוב את גרמניה ואילו הליברלים והפטריוטים הגרמנים ניסו להוסיף להיאחז בקשר למולדת הגרמנית , הביאו הנסיבות המשתנות , המצוקה הגוברת שהניעה רבבות יהודים להגר והאופק ההיסטורי הקודר לעתיד יהודי גרמניה להפיכתה של ההגירה לסוגיה שכל הארגונים היהודיים בגרמניה נדרשו אליה . מרכזיותה העולה של סוגיית ההגירה , וכן המחלוקות הרעיוניות הפנים יהודיות שהתלוו לעיסוק בה ולדיון בהשלכותיה , ניכרו גם בעיסוקם של דוברים שונים בשאלות היסטוריות ובניםיונם לעצב עבר שימושי הנוגע לעניין . בקריאתו בספטמבר 1934 להיסטוריונים היהודים להידרש לצרכים העכשוויים של הציבור היהודי ולעסוק פחות בשאלות הרוח המופשטות ויותר בשאלות החיים הזכיר פריץ פרידלנדר את סוגיית ההגירה כאחד מנושאי היסוד שעליהם לעסוק בהם . ההגירה , כך טען , היא תופעה שליוותה תמיד את ההיסטוריה היהודית , אך המשמעות החדשה שיש לה בהווה דורשת ע...  To the book