זיכרון קהילתי, עבר שימושי ו"מיתוסים יוצרי מולדת"

תהליך עיצובו של הזיכרון הקהילתי היהודי בארצות האמנציפציה לא התנהל בחלל ריק . המאה התשע עשרה הייתה עדה להתפתחותן של מסורות היסטוריוגרפיות לאומיות ותרבויות זיכרון ממלכתיות במדינות אירופה , וכן , בעיקר בעשורים האחרונים שלה , לפופולריזציה שלהן בתוך תרבות ההמונים המתהווה . אירועים , דמויות וסמלים מן 12 לסקירה מסכמת של תולדות היהודים במדינות אלו בין מלחמות העולם ראו Ezra Mendelsohn , The Jewsof East Central Europe between the World Wars , Bloomington 1987 ( ספר זה כולל גם פרק על יהדות הונגריה , שבה , כאמור , הייתה מסורת האמנציפציה מושרשת הרבה יותר . ( העבר נארגו לתוך מכלול של נרטיבים היסטוריים לאומיים והופצו בעזרת הספרות , העיתונות ומערכת החינוך . הוקמו אנדרטאות , מוזאונים ואתרי זיכרון לאומיים , וקודשו ימי זיכרון ממלכתיים . כידוע , אסכולה בולטת בחקר הלאומיות , שבין מייצגיה הבולטים ניתן למנות את אריך הובםבאום ובנדיקט אנדרםון , מתארת מאז שנות השמונים של המאה העשרים את התפתחותן של תרבויות הזיכרון הלאומיות הללו כ " מסורת מומצאת " ( הובםבאום ) או כחלק מתהליך בנייתן של "קהילות מדומיינות" ( אנדרםון...  To the book