א. הרקע

עד כאן נסב הדיון על המצוי במסורות הנוסח . דהיינו הבדלי הגירסה הרבים בין עדי הנוסח , ובהתאם לנאמר בפרק 5 יש לברור מתוכם את הגירסאות ה'טובות ביותר' או ה'מתאימות' ביותר שהיו כלולות , לפי המשוער , בצורה המקורית של נוסח המקרא , כהגדרתו באותו פרק ובפרק 3 ב . במסגרת דיון זה משווים את ערכן של כל הגירסאות הידועות ובסוף התהליך החוקר עשוי להעדיף גירסה מסוימת , לפעמים גירסה המצויה בנה"מ ולפעמים גירסה הכלולה באחת ממגילות קומראן או בתה"ש . התהליך ההוא נתפש כהשוואה בין גירסאות ובבירור , ולא כתיקון . טעות נפוצה היא , אפילו בין חוקרים , לראות כתיקון כל העדפת גירסה שמחוץ לנה"מ . לכאורה מינוח זה נכון , שכן לומדי המקרא מחזיקים מהדורה של נה"מ , ואליה משווים את יתר עדי הנוסח . ברם מי שמתאר כך את הפעולה של ברירת הגירסאות מתייחס אל נה"מ כאל העד המרכזי של נוסח המקרא . יש לזכור שנה"מ אינו אלא עד אחד מתוך מספר גדול של עדי נוסח . יש להתייחס לנוסח המקרא כאל יחידה מופשטת גדולה , ואין להעמיד את נה"מ במרכז הגישה הטקסטואלית . המונח 'תיקון נוסח המקרא' מתכוון לתהליך אחר , דהיינו הצעת ' ) המצאת ( ' גירסאות חדשות שלא נמסר...  To the book