|
|
כל המעמיק בלימוד המקרא נדרש בצורה כלשהי לנתונים טקסטואליים , ואלה נמצאים במגילות עבריות קדומות , בכתבי יד עבריים מימי הביניים או בתרגומים עתיקים . העדויות הישירות הקדומות ביותר שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות הן ממאה ג' לפני סה"נ ועד למאה ב' לסה"נ . חשיבות מרובה נודעת למגילות העבריות מקומראן שליד ים המלח ולתרגום השבעים היווני , אך החשוב מכולם הוא נוסח המסורה המוכר מתוך מקורות רבים מימי בית שני ומימי הביניים . מקורות אלה ואחרים מוצגים בספר זה בהרחבה . נוסח המסורה , המיוצג בכל מהדורות המקרא , יישאר לעולם המקור המרכזי ללימוד המקרא , אך ספר זה יציג גם את חשיבותם של מקורות אחרים . נראה שגם מקורות אלה צריכים ללוות את לומר המקרא לאורך כל הדרך ולהלן ימצא הקורא דיונים בשאלה כיצד להתייחס לריבוי ההבדלים בין המקורות השונים של נוסח המקרא . הספר אינו מקדיש תשומת לב זהה לכל המקורות הללו . הוא מדגיש את המקורות שחשיבותם רבה לחקר נוסח המקרא כגון נוסח המסורה ומגילות מדבר יהודה , וממעיט בתיאור המקורות שחשיבותם לנושא זה מועטת , על שום קירבתם הרבה לנוסח המסורה , כגון התרגומים הארמיים , הסוריים והלטיניים . אחת מ...
To the book |
|
|