|
|
1959 מתוך מךאת אל אסלאם , עמ' 161-159 אין לך דבר בכל המורשת התרבותית האנושית אשר ידמה לקוראן מבחינת תהליך ייצובן של הלשונות ושמירתן משיבוש - הערבית מול הלהגים הערביים העממיים השונים , והלשונות הזרות מול השפות השונות האחרות שמסביבן . כל אלה הלומדים את הקוראן בעל פה בנערותם , ומרבים לקרוא אותו ולדקלם אותו בטעמיו - לשונם הערבית היא הצחה ביותר , והנקייה ביותר מתערובת זרה . כל אלה היודעים את הקוראן בעל פה , מבטאם הערבי הוא הנקי ביותר , והם המוכשרים ביותר להבין את דקויות הלשון הערבית בלימודם . על כן היו הדורות הקודמים עד לפני זמן קצר מקפידים עם בני הנעורים , בשעה שהם לומדים קריאה וכתיבה , שילמדו את הקוראן בעל פה , אם לא בשלמותו , הרי לפחות בחלקו , ושיקראו אותו בטעמי הקריאה המסורתיים . בכך הם היו רואים אמצעי הן לשמירה על הדת והן לייצוב לשונם של הילדים והנערים . בבתי הספר המודרניים הוזנחו לימוד הקוראן בעל פה ואימונם של הילדים בקריאתו ברהיטות ובמנגינתו המסורתית . הזנחה זו הביאה לידי שיבוש בלשונם של הילדים : מבטאם נשחת , הם מתקשים בלימוד הלשון בבית הספר , והם מזניחים את טיפוח הלשון אחרי יציאתם מ...
To the book |
|
|