|
|
1960 מתוך אל שיח'אן , עמי 110-108 , 47-46 הח'ליפות היא חוזה בין הח'ליף לבין נתיניו , אשר לפיו מתחייב הח'ליף לפעול על פי הקוראן , הוא ספרו של אללה , ועל פי אורח חייו של הנביא מוחמר , ולעוץ למוסלמים כמיטב יכולתו ; והמוסלמים מצדם מתחייבים להישמע לציוויי הח'ליף ולהתרחק מכל מה שהוא אוסר עליהם במסגרת זו . אם יפר הח'ליף חוזה זה וינהג במוסלמים מנהג הסוטה מדברי הקוראן ומאורח חייו של הנביא , ואם יסטה מחובת מתן עצה טובה למוסלמים , הרי נתיניו אינם חייבים להישמע לו . במקרה זה זכאים הנתינים לדרוש מן הח'ליף לקיים בנאמנות את ההתחייבות שהוא קיבל על עצמו . והיה אם ייטיב את דרכו , מה טוב ; ואם לא , מזכותם של המוסלמים להתנער ממנו ולחפש להם ח'ליף אחר תחתיו . מאידך , אם יחשק אחד הנתינים להפר את התחייבותו שנתן לח'ליף לשמוע ולהישמע לו , חובה על הח'ליף להסב את תשומת לבו לכך ולהחזירו מדרכו . והיה כי ישוב אל מצוות אללה ויקיים את חוזהו , מה טוב ; ואם ימאן , מחובתו של הח'ליף להילחם בו עד שישוב אל מצוות אללה . ברוח זו אמר הח'ליף הראשון אברבכר בנאומו כאשר הוכרז לח'ליף ( כפי שנמסר מפיו : ( "אם איטיב , עזרוני , ואם ...
To the book |
|
|