|
|
1959 מתוך מךאת אל אסלאם , עמי 284-282 , 32 אינני יודע אם יגיע השכל ביום מן הימים אל מידת יכולת וכוח רבה מזו שאליה הגיע עד היום . אך ברור הדבר , שהשכל של הקדמונים והשכל של הפילוסופים והמדענים בני ימינו כאחד מוגבל מדי וחסר יכולת להגיע לגילוי אמתותו של אלוהים או לחקר תכונותיו . ברור גם דבר זה , שאותן קביעות פסקניות , שהפילוסופים והתאולוגים קבעו , נבעו מכך שהם התפתו להאמין יתר על המידה בכוחו של שכלם ונענו לתביעות שאסור היה להם להיענות להן . לפיכך אני אומר : הפרשנים המודרנים , כקודמיהם הפרשנים הראשונים , נענו לשכלם המוגבל והתפתו להאמין ביכולתו , ופסקו בעניינים שלא היו רשאים לפסוק , ושאפו לדברים שלא היו רשאים לשאוף אליהם . אילו היו מצניעים לכת , אלה ואלה כאחד , והיו עוצרים את עצמם בגבולות השגתם , כי אז היה טוב להם , והיה טוב לאלה שהתפתו ללכת אחריהם . אתן לכם דוגמה לפרשנות לא מבוססת . פרשה קה של הקוראן , "פרשת הפיל , " מתייחסת לישועה שהושיע אלוהים את בני חצי האי ערב כאשר הותקפו על ידי צבא המשלוח של החבשים , שהסתייע בפילי מלחמה . נאמר בה : "האם לא הבחנת כיצד טיפל ריבונו בבעלי הפיל ? האם לא הכ...
To the book |
|
|