|
|
1959 מתוך "נלךאת אל אסלאם , " עמי 61-53 שלוש עשרה שנים שהה מוחמד במכה , מראשית נבואתו ועד הגירתו לעיר אל מדינה . בשלוש עשרה שנים אלה עשה מאמץ בלתי נלאה , תוך סבל ועמל , ונשא את סבלו בסבלנות רבה , וחבריו נשאו עמו ככל שיכלו ; ובשנים אלה נתגלה לו חלק גדול מפרקי הקוראן . בשנות פעולתו במכה קרא מוחמד לאמונה באחדות האל , ואסר על ריבוי האלים . הוא ציווה לנהוג בצדק , ואסר לעשוק , והכריז בקול גדול שבני האדם כולם שווים הם בעיני האלוהים , ונבדלים זה מזה רק במידת צדקתם ואמונתם . את אלה אשר העריצו מלבד אללה גם אלוהים אחרים , הזהיר הנביא מעונש כבד לאחר מותם , ובישר להם שחיי העולם הזה שבני האדם חיים בו , יש להם קץ , ובסופם מוכרחה לבוא " השעה" של יום הדין . בעניין "שעה" זו הטיל הנביא בלב שומעיו מורא גדול ופחד קורע לב . שעה זו - כך התנבא - קרובה , והיא עשויה להפתיע את בני האדם כאשר אינם מוכנים לה . אותה שעה יתנכרו הורים לילדיהם , וכל אדם ישכח את הכול חוץ מעצמו ; כל היקום יזדעזע , השמים ייבקעו והכוכבים יתפזרו , הימים יפערו את פיהם והקברים ייפרצו . "או אז תדע כל נפש את אשר הקדימה לעשות ואת אשר איחרה" ( קו...
To the book |
|
|