|
|
1938 מתוך מוקתקןבל אל ת'קאפה פי מצר , עמ' 335-333 האוניברסיטה לא תוכל למלא את יעדיה , ואפילו לא את תפקידה האלמנטרי - ההוראה , אלא אם כן יתקיימו בה שני תנאים . התנאי הראשון הוא עצמאות של ממש . תנאי זה מסוגלת האוניברסיטה להשיג עתה , ובעצם היתה צריכה להשיגו מכבר , מאז הוקמה . והתנאי השני , שאותו היא יכולה להשיג בהדרגה , קמעא קמעא , הוא רווחה ונכסים . עצמאותה של האוניברסיטה נקבעה בחוקים שלפיהם היא פועלת , וממשלות שונות שבו ואישרו אותה בהזדמנויות שונות . אך מציאות החיים של האוניברסיטה מוכיחה שעצמאות זו היא עדיין צנועה מאוד , אם לא פחות מזה . כאשר אנו אומרים "עצמאות האוניברסיטה , " אנו מתכוונים לשני דברים יסודיים . הראשון הוא , שתהא האוניברסיטה עצמאית בניהול ענייניה הכספיים במסגרת החוקים הקיימים , אחרי שבית הנבחרים אישר לה את תקציבה בכל שנה . והשני , הכבד והחשוב יותר , הוא שהאוניברסיטה תהא עצמאית לגמרי בענייני המדע וההוראה , ללא שום הגבלה פרט לזו של ריבונות המדינה , שמכוחה קובע בית הנבחרים חוקים המסדירים את כל מה שקורה בארץ המולדת בקשר לחייהם ומעשיהם של האזרחים . פירושו של דבר , שאחרי קביעת ...
To the book |
|
|