|
|
1947 מתוך בין בין , עמ' ו 87-8 קראתי באיזה מקום שבני מצרים הם דמוקרטים מטבעם , ושהם בני חורין מטבעם , ואינם יכולים לחיות אלא כשהם נהנים מחירות מכובדת בצל חסותה הרחבה של דמוקרטיה רחבת לב . ייתכן שזו אמת , אך יש גם אמת אחרת , יציבה וגלויה אולי עוד יותר , והיא שהאדם משחית הרבה מיופיים של הדברים שיצר הטבע , ומשנה הרבה מטיבם האמתי . ייתכן שהמצרים דמוקרטים מטבעם , אך נראה שגם במצרים וגם מחוצה לה אנשים המגבילים דמוקרטיה זו במידה רבה ואף מטביעים בה תכונות ומידות שהן היפוכן של הדמוקרטיה והחירות . אינני רוצה להיכנס כאן למחקר מקיף וממצה של תופעה זו , אלא רק לעמוד על מצבה של קבוצה מסוימת בקרב בני מצרים , הקבוצה של הפקידים עובדי המדינה . אינני רוצה לפגוע בפקידים או להכביד עליהם , ואינני רוצה להזיק להם , ועל כן אני אומר מיד ובמפורש , שהם דומים לכל שאר בני מצרים : הם דמוקרטים מטבעם , בני חורין מטבעם , ומברייתם נטבעו בהם תכונות של אצילות המידות , עדינות הנפש , רוחב לב וסובלנות . רוצה אני להתנצל לפניהם , או אולי להתנצל בשמם , לרחם עליהם ולהשתתף בצערם . פקידים אלה חשופים לאי שביעות רצונם של בעלי השררה...
To the book |
|
|